פספסתם הזדמנות? - אל תהיו במועקה...

​

פרשת בשלח, תשע"ז.

​

קורה לכם שנופל האסימון? זה קרה לי בשבת. שנים גדלתי עם שאלה מנקרת בראש (ואני משוכנע שהיא משגעת עוד הרבה) והשבת, לראשונה, פתאום נפל האסימון.

​

במשך כל שנותם במדבר, זועקים בני ישראל על הרצון לשוב למצרים... והשאלה הזועקת היא, מדוע??? מה היה להם טוב שם? האם הם מעדיפים את עבודת הפרך?!

​

והתשובה פשוטה מאוד:

​

השבת, קראנו בתורה על קריעת ים סוף. לאחר חציית הים בני ישראל אמרו שירה. מדוע המתינו עד עכשיו? הרי לפני שבוע הם כבר יצאו ממצרים! אלא שכעת קרה דבר מדהים - "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים". הם רואים את כל לגיונות הצבא מתים על הים. ואז הם מבינים שזהו זה, מצרים היא כבר לא מעצמה. להפך, היא כעת שום דבר ובני ישראל שרבים הם, יש להם כעת הזדמנות נדירה לחזור בחזרה ולתפוס שם את השליטה.

​

למרות זאת, הם המשיכו ודבקו במטרה, הליכה למתן התורה וארץ ישראל. חיים קלים לא יהיו להם, ואדרבה, נאמר להם מפורשות שיהיה עליהם להילחם עם יושבי הארץ.

​

הרבה פעמים בחיים אנחנו מרגישים שהחמצנו הזדמנויות שונות. הדבר עלול ליצור אצלנו מועקה וזה טבעי. אך החשיבה צריכה להיות 'קדימה' - יש מטרה, יש תכלית, עדיף לחיות חיים של משמעות גם על מחיר הנוחות.

​

המדרש אומר שה' זוכר את החסד שעשו עמו בני ישראל שהלכו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. ה' אוהב את אלה שמוכנים להשקיע ולהתאמץ ועוזר להם להצליח.

.