פנינה לשבת - פרשת תצווה

במהלך כל הפרשה פונה ה' אל משה בלשון נוכח; "תצווה", "תעשה", "תקריב" וכן הלאה.

מה שמדהים הוא, שביחד עם הנוכחות הכל-כך חזקה של משה בפרשה, זו הפרשה היחידה מאז לידתו ועד סוף התורה ששמו האישי אינו מוזכר בה.

רמז יש בכך: משה נולד ונפטר בז' אדר - תאריך שחל לעולם בשבוע של פרשת תצווה. כאשר משה נולד עדיין לא היה לו שם. זה היה "הוא בעצמו" (נשמה ענקית) בלי כינוי או שם.

כך גם אחרי פטירתו, עצמותו של משה, נשמתו הגדולה, היא זו שנשארת נוכחת לדורי דורות.

שבת שלום, הרב שמוליק גליצנשטיין, צור יצחק.

#תצווה

פוסט השבוע