החבר'ה האלה שם בחטא העגל בכלל לא היו סתומים. סגידה לעגל נחשבה לשיא המודרניזציה. כך עשו במצרים שהייתה סמל לתרבות וקידמה. הם ערכו לכאורה חשבון פשוט. כדאי לנו להידמות לאומות העולם כדי שנהיה "מקובלים" בעיניהם. כך יש סיכוי לאומה הקטנה שלנו לשרוד. אבל אז משה ירד וניפץ את לוחות הברית לעיני כולם (בדווקא) כדי לגרום לזעזוע עמוק שייחרט בלבם. לאורך כל ההיסטוריה האומות ניסו לחקות את העם היהודי; אבל כאשר יהודי ניסה לחקות את האומות, זה בדרך כלל לא הועיל... שבת שלום, הרב שמוליק גליצנשטיין,

במהלך כל הפרשה פונה ה' אל משה בלשון נוכח; "תצווה", "תעשה", "תקריב" וכן הלאה. מה שמדהים הוא, שביחד עם הנוכחות הכל-כך חזקה של משה בפרשה, זו הפרשה היחידה מאז לידתו ועד סוף התורה ששמו האישי אינו מוזכר בה. רמז יש בכך: משה נולד ונפטר בז' אדר - תאריך שחל לעולם בשבוע של פרשת תצווה. כאשר משה נולד עדיין לא היה לו שם. זה היה "הוא בעצמו" (נשמה ענקית) בלי כינוי או שם. כך גם אחרי פטירתו, עצמותו של משה, נשמתו הגדולה, היא זו שנשארת נוכחת לדורי דורות. שבת שלום, הרב שמוליק גליצנשטיין, צור יצח

המיליארדר גינדי בוגולובוב תרם מליונים לקרנות צדקה. בין היתר, גם לפיתוח מנהרות הכותל. הוא סיפר שהתרומה הקשה ביותר שלו היתה לבית תבשיל בסך 25,000$ (סכום שממש לא דגדג לו). ולמה? משום שהיה בכך "שינוי הטבע", כלשונו. זה נגד את טבעו (הקודם) שהכסף שייך רק לו משום שהוא זה שעבד עליו וכיצד יתן ממנו לאחר? לפי היהדות, חלק מסויים מהרווחים שלך לא שייך לך אלא למישהו אחר. לעני או מוסד שעוסק בצדקה שאתה תבחר בו (אין בזה סכום החלטי וחז"ל המליצו על 10%). שבת שלום, הרב שמוליק גליצנשטיין, צור יצחק.

מה עושים עם הומלס חסר תרבות שהחל לשלוח יד כדי להשיג את לחמו? נעניש אותו כמו כל גנב? זה יעזור? הפרשה פותחת במקרה הזה. אם אין לו איך לשלם, מוכרים אותו לעבד. נשמע לכם רע? אז זהו, שממש לא... לפי התורה, בעל הבית חייב להעמיד לעבדו בדיוק את אותם התנאים שמעמיד לעצמו; את אותו האוכל, הבגדים, חדר המגורים וכו'. כלומר, הוא יהיה סוג של "בן בית". העבדות היא ל-6 שנים בסיומם יחליט ה"בן בית" אם לצאת או להישאר. מדובר בעצם על הליך שיקומי נפשי ותרבותי. שבת שלום, הרב שמוליק גליצנשטיין, צור יצחק. #